חוק הטרור

בשנת 2016 נחקק חוק המאבק בטרור הקובע ענישה מחמירה למחבלים ולמי שנחשב חבר בארגון טרור. כמו כן, החוק מסדיר את כל נושא הענישה של מי שמביע תמיכה בטרור או הזדהות כלשהי עם ארגון טרור. החוק שנכנס לתוקף בראשון בחודש נובמבר שנת 2016, למעשה מחליף חלקים מרכזיים בתקנות לשעת חירום שהסדירו את העניין עד לנקודה זו.

מהרגע בו נחקק החוק, הוא עורר הדים ציבוריים רבים ועד היום ניתן לשמוע קולות רבות התומכים בו ואף טוענים כי צריך להיות מחמיר יותר, לצד קולות שטוענים כי מדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי. מבלי לנקוט עמדה עד כמה שניתן, בואו ננסה להבין על מה כל המהומה.

לשון החוק

החוק החדש בעצם ביטל שורה של חוקים כמו "פקודת מניעת טרור", "חוק איסור מימון טרור" ועוד שורה של תקנות לשעת חירום שמרביתן נקבעו עוד בימי המנדט הבריטי, למעשה קובע את העונשים על שורה של מעשים המוגדרים כפעולות טרור נגד מדינת ישראל. כך למשל קובע החוק כי העונש המקסימלי על עמידה בראש ארגון טרור במישרין או בעקיפין הוא 25 שנות מאסר, העונש המקסימלי על ראשות ארגון שמקרי רצח הם חלק מפעילות הוא מאסר עולם והעונש המקסימלי על חברות בארגון טרור הוא חמש שנות מאסר.

יחד עם זאת, החוק קובע עונשים גם במקרים יותר שנויים במחלוקת ומורכבים להוכחה כמו עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר על מעשה פומבי של הזדהות עם ארגון טרור וכן הלאה וכמו כן הוא מאפשר הליך של מעצר מנהלי, וכאן למעשה בא לידי ביטוי סלע המחלוקת סביב החוק.

חוק הטרור

טיעונים בעד החוק

התומכים בחוק טוענים כי מדובר בצעד חשוב המאפשר להתמודד עם המציאות המורכבת במדינת ישראל, שכידוע סובלת משחר ההיסטוריה של ממעשי טרור ומפעילות של ארגונים שונים המבקשים לפגוע באזרחים ובכוחות הביטחון. הלכה למעשה, החוק מאפשר לבצע מעצר מנהלי גם במקרים בהם מדובר רק בחשד, כאשר נטל ההוכחה לכך שאין כוונה בפעילות מסוימת לפגיעה במדינת ישראל – מוטלת על כתפיו של החשוד.

טיעונים נגד החוק

המתנגדים לחוק טוענים כי מדובר בחוק טוטליטרי ואף גזעני המאפשר פגיעה בזכויות ובחופש הפרט של חפים מפשע, שכן הוא אינו מבצע אבחנה בין מקרים שונים. כמו כן נטען כי יש צורך לחוקק חוקים ולהוביל תהליכים שיבטלו את המוטיבציה של קבוצות מיעוט לביצוע מעשי טרור ולא לפעול בדרך של הפחדה והטלת סנקציות באופן לא מידתי.

טוב או לא? ימים יגידו

אם כך, נראה שנצטרך להמתין ולראות אם מדובר בחוקי נכון והכרחי או שמדובר בצעד שאינו מידתי ומאפשר לעצור אנשים על סמך חשדות מעורפלים בלבד. בכל מקרה, רוב הסיכויים שעוד נשמע הרבה בתקשורת על החוק ולא מן הנמנע שעוד צפויים בו שינויים והתאמות עם הזמן.